FLUSH זו מילה אנגלית שמשמעותה "שטיפה".
זה השלב הראשון של תהליך עומק שמטרתו לפנות את המערכת שלך.
לאורך השנים, הגוף שלנו צובר עומס · עומס של אוכל שלא התעכל עד הסוף, עומס של רעלים סביבתיים, עומס של תרופות (גם אם נחוצות), עומס של דלקת שקטה שאת אפילו לא מרגישה, ועומס של הורמונים שהגוף לא הצליח לפנות.
ה-FLUSH זה הניקיון העמוק. לא דיאטה. לא רעב. ניקיון.
המטרה היא לא ירידה במשקל. ירידה במשקל היא בונוס שיגיע בדרך.
המטרה היא שהגוף שלך ירגיש קל יותר, שקט יותר, ושימצא את האיזון שלו מחדש.
איך תיראה הצלחה אופטימלית בסיום ה-FLUSH:
ה-FLUSH הוא עבודה פנימית של הגוף. הגוף שלך לא יודע לעבוד טוב כשהוא בלחץ · לחץ גבוה יכול לבטל את כל מה שאנחנו עושות פה.
זה הזמן להוריד רגל מהגז. לשים לב לעצמך. משימה אחת פחות ביום. לומר "לא" כשאת רוצה. לשבת. לנשום.
חמש דקות של שקט ביום פעמיים · הליכה איטית · נשימה עמוקה כשהכתפיים מתכווצות.
זה לא בונוס. זה חלק מהפרוטוקול.
ה-FLUSH יוצר שינוי גדול בגוף.
זה דבר טוב, אבל הגוף לפעמים מגיב. זה כמו שאת מסדרת בית שלא ניקו אותו שנים · בהתחלה זה נראה יותר מבולגן, לפני שזה מתבהר.
מה את אולי תרגישי בימים הראשונים:
למה זה קורה (במשפט):
הגוף שלך מתחיל לעבוד אחרת, ובהתחלה זה מרגיש. הניקוי הוא תהליך אקטיבי. המערכת החיסונית שלך משתתפת בו. לכן זה לפעמים יכול להרגיש כמו צל של מחלה קלה.
זה לא מחלה. זה הגוף שלך עובד.
קפה אנחנו לא משלבות בניקוי. המטרה היא להוציא מהמערכת טריגרים, וקפה הוא אחד מהם.
תזכרי, זה זמני. זה לא לכל החיים. אבל זה חשוב ומשמעותי.
מה את אולי תרגישי כשמורידים את הקפאין: עייפות פתאומית · כאב ראש (יום 2-3) · קצת רגזנות · קושי להתרכז. זה הגוף שלך מתנקה משכבת הקפאין שהצטברה.
איך מקלים על זה: מים הרבה · אלקטרוליטים פעמיים ביום · הליכה קצרה במקום קפה · חליטה חמה (קמומיל, ג'ינג'ר, מנטה). תוך 5-7 ימים זה עובר.
יש לקוחות שעוברות את ה-FLUSH בלי שום תופעה. יש כאלה שיום-שניים של "לא הכי" ואז מתאזנות. ויש מי שלוקח לה 3-5 ימים.
אם את כן מרגישה משהו: זה טבעי · זה תקין · זה זמני · זה לא סיבה להפסיק. זה סימן שהגוף מגיב.
מתי לכתוב לי: אם משהו נמשך יותר מ-3 ימים · או משהו מרגיש לא בסדר גם אם לא ברשימה. עדיף להגיד מוקדם. אני כאן.
תאמיני בגוף שלך, ובואי ניתן לו את הכלים שהוא צריך.
ה-FLUSH הוא לא משהו שאת עוברת בכוח. הוא משהו שאת נותנת לגוף שלך לעבור.
המשימה שלך היא לא להילחם. המשימה שלך היא לקיים את ההוראות, לתת לגוף את הכלים, ולעקוב. הגוף שלך יודע מה לעשות. הוא רק חיכה שתתני לו את הזמן.
בסוף הדרך, את תזהי את עצמך מחדש.